TukTuk.co.il

תחבורה בהודו

תחבורה בהודו

כבישים
הכבישים בהודו לרוב צרים, מלאים בבורות, עמוסים מכוניות, משאיות ועוד כלי רכב, ביניהם משתחלים ריקשות, אופניים ואופנועים, תוסיפו לזה אנשים, פרות ואפילו פילים ותקבלו תוהו ובוהו אחד גדול.
הנתיבים לא מסומנים או לא ברורים, אין חוקים וכול הנהגים צופרים, מנסים להזהיר, להרתיע, לעקוף או לסמן משהו. רק בנס, אורח פלא או דרך קוסמית – הודית שכזו, לא נגרמות תאונות ויוצאים מהבלגן הזה בשלום.

אוטובוסים
האוטובוסים המקומיים נקראים "לוקל בס" (= Local Bus), או בשפת המטיילים "לא – קל". אכן הנסיעות באוטובוסים המקומיים מפחידות, הנהגים נוסעים כמו מטורפים, בדרכים עקלקלות ומפותלות. לא פעם תביטו במדרון שצמוד לנתיב ותגלו שהוא קרוב מידי, או שאולי אתם תיכף שם.
מניסיון אישי, צריך לנסות ולסמוך על הנהג, לשים מבטחנו באלוהים ולנסות להבליג או אם אתם יכולים אז לישון. בהודו כמו בהודו, הכול לטובה, והאוטובוסים הם אוטובוסי קסמים שיכולים לנסוע עם גלגל אחד על הקרקע.
האוטובוסים המקומיים צפופים, מיוזעים והריח ניכר, אך גם זולים ומהווים חוויה בלתי נשכחת מהטיול בהודו. לעיתים קרובות תיאלצו לעמוד ולא לשבת, גם אם קניתם כרטיס מראש וקיבלתם מספר מושב. אפשר להתווכח עם מי שהתיישב במושב שלכם ואל תהססו "להלשין" לנהג או לעוזר נהג – לפעמים הם ינסו לעזור וימצאו לכם מקום.
חיסרון ברור של האוטובוסים על פני הרכבות הוא שאין שירותים ונהגי האוטובוס עוצרים לעיתים רחוקות מאוד. אם תריחו ריח מוזר, תבחינו שהנשים ההודיות נושאות לפעמים מין קנקנים ומטילות בהם שתן.

אוטובוס שינה
הדרך הטובה ביותר להעביר את הנסיעות הארוכות היא בשינה, ולכן מטיילים רבים בוחרים לנסוע באוטובוס שינה (Sleeper Bus). כיוון שהאוטובוס נועד בעיקר לתיירים והודים עמידים מבחינה כלכלית, אוטבוס מסוג זה יהיה ממוזג, ויהיו בו דרגשי שינה זוגיים או יחידים, הדרגש – "מיטה", יהיה לעיתים מוסתר באמצעות וילון. מומלץ להצטייד בסדין ולהימנע ממגע במזרון שעל הדרגש, וזאת בכדי לא להידבק במחלות עור, (ישנם לא מעט מקרים של סקאביאס שאחרי הנסיעה ב"סלייפר באס"), כדאי להתלבש חם או להביא שמיכה כיוון שההודים נוטים להגזים עם המזגן.
הנסיעות ב"אוטובוס שינה" מתרחשות בדרך כלל בלילה. כרטיסים ל"סליפר באס" אפשר להזמין דרך כל סוכנות נסיעות או דרך הגסט האוס.

רכבות
רכבות הן כנראה האמצעי המועדף לנסיעות ארוכות וקצרות כאחד. יש בהן "שירותים מערביים" לצד "שירותי בול פגיעה" שאפשר לנעול מבפנים, (מבחינת היגיינה, תוך הרכבת כמו חוץ הרכבת, נשאר הודו), ובכל קרון מספר דרגשים לשינה. חלק מהקרונות ממוזגים, ובחלק מהקרונות יש שני דרגשי שינה או שלושה בכל צד של תא, כלומר סה"כ יחלקו איתכם את התא שלושה אנשים נוספים או חמישה, המחיר בהתאם לתנאים. יש גם רכבות אקספרס מהירות שמקצרות את הנסיעה ביותר מחצי מהזמן, ומחלקים בהן ארוחות ממש כמו בטיסה, וסבלים יעלו עבורכם את התרמיל וגם יורידו – שוב בהתאם למחיר הכרטיס ולסוג הרכבת. רשת הרכבות בהודו היא הגדולה בעולם, וגם כשאומרים לכם שאין כרטיסים תשאלו על כרטיסים לתיירים (-בחלק מתחנות הרכבת משאירים בצד שנים עד ארבעה כרטיסים לתיירים).
קישור לאתר הרכבות הממשלתי בהודו : www.indianrail.gov.in
http://www.trainenquiry.com/TrainsBetwImpStation.aspx
זיהום, לכלוך, וההודו שביניהם
איכות הסביבה ואיכות התשתיות, אינן בראש סדר העדיפויות של ממשלת הודו ושל תושבי הודו עצמם. צפיפות האוכלוסייה, העוני, המחלות, ההתפתחויות הטכנולוגיות והתעשייתיות, ומנגד התיירות הנרחבת ועוד גורמים, מפריעים לחברה ההודית להתמקד במערכת האקולוגית ואיכות הסביבה במדינה.
פסולת מציפה את הרחובות, תעלות הביוב מתמלאות, נסתמות ועולות על גדותיהן, זיהום האוויר הוא מהגבוהים בעולם, כמעט ואין מיחזור של חומרים אותם ניתן למחזר, כגון: פלסטיק, נייר ועוד, אין מערכת להתפלת מים או גישה למים ראויים לשתייה, ולכן עולה צריכת המים של מים מזוהמים, אימא טבע זועקת בעיקר בערים הגדולות בהן הבעיות חמורות עוד יותר. חלק גדול מהבעיה האקולוגית הזו הוא חוסר השכלה המוביל לחוסר מודעות.
למרות זאת, רוב המטיילים מבקרים בשטחים הפתוחים, חופים, יערות, הרים ובעיירות קטנות בהן הבעיה כמעט ולא מורגשת.