טרק לעמק הפרחים

טרק לאיזור עמק הפרחים ואתר עלייה לרגל של הדת הסיקית שהבסיס יציאה אליו הוא מרישיקש.
עמק הפרחים שהוא יותר מוכר  אבל פחות מתוויר בטח שמבחינת ההודים  נמצא למרגלות ההימלאיה  קרוב יחסית לנפאל , יציאה לאזור זה אפשרית בשתי דרכים, או מונית / ג'יפ שזה יחסית יקר והאפשרות השנייה והיותר מבוקשת זה באוטובוס מקומי  שיוצא מרישיקש, הראשון יוצא בסביבות השעה ארבע בבוקר מהתחנת אוטובוס ואפשר גם לתפוס את אחדהאוטובוסים מלקסמן ג'ולה מעברו השני של הגשר כלומר מהצד הפחות תיירותי, כמות האוטובוסים תלוייה בכמות האנשים אבל לרוב תמיד יש כמה אוטובוסים ומומלץ לצאת מוקדם כמה שיותר כי זה בסביבות ה-12 שעות נסיעה תלוי במצב הדרכים ואין אוטובוסים בלילה וכדי לנצל גם את הזמן, נסיעה עולה בסביבות 230 רופי באוטובוס לאחד. רוב הפעמיים היעד הסופי של האוטובוס שיוצא מרישיקש הוא לכפר שנקרא Govingath ,  תחנה אחת לפני יש מעיין עיירה, יחסית גדולה, שנקראת ג'ושימט Josimath. בעיירה הזאת אפשר להתארגן על אוכל מי שחושב לבשל לבד, למרות שאין צורך מכיוון שיש מקומות לאכול אומנם טיפה יקרים אבל לא משמעותי, ויש גם אינטרנט שמה וכמובן שמקומות לינה.
יציאה לתחילת הטרק: יש שתי אפשרויות להתחלה אבל מאותו מקום: 1.לישון ב"ג'ושימט" ומשם לקחת את האוטובוס הראשון ,שהוא בסביבות חמש בבוקר , ל"גובינגט" ואז להתחיל ללכת ברגל בסביבות 7 בבוקר והאפשרות השנייה היא לישון ב"גובינגט" ,להתעורר בבוקר ביותר רגוע ולהתחיל משם.
 
קצת פרטים מקדימים:
הנסיעה לאיזור זה של הטרק היא נסיעה לא קלה ,מזכירה את הנסיעות בצפון הודו, אבל בסופו של דבר מטיילים שחוזרים אומרים שזה שווה את זה.
הטרק עצמו הוא בדרגת קושי בינוני, משתנה בין אדם לאדם, אבל אפשר לעשות את הטרק הזה בכמה דרכים:
1)לעלות עצמאית ברגל
2)לעשות אותו על פרדות
3)לעשות אותו ברגל אבל עם סבל
4) לעשות אותו על מעין סוג של אלונקה שסוחבים אותך הרבה פורטרים, נשמע מצחיק אבל זה אמיתי.
לא חובה לקחת לטיול הזה תיק גדול, אפשר גם עם תיק קטן ובתוכו ציוד מינימלי כי סך הכל רוב התיריים המערביים שוהים באיזור 2-3 לילות .
לא צריך אוהל ,ישנם הרבה מאוד מקומות לינה למעלה בכל מיני טווחי מחירים תלוי כמה אתם מתמקחים.
כנ"ל גם יש הרבה מקומות לאכול ,קצת יותר יקר, אבל מי שרוצה וגם מרגיש בנוח יש למעלה בכפר המרכזי מקדש סיקי שהם מזמינים אנשים, גם תיירים מערביים, לאכול במקדש בחינם אומנם אוכל פשוט מאוד ,אורז ,צ'פאטי וגם קטניות לרוב נותנים עם דל ויותר מזה גם יש שם חדרים שלמי  שמרגיש בכלל נוח ורוצה לחוות את החוויה יכול לישון בחינם.
גם ב"גובינגט" יש מקדש סיקי שבו אם רוצים אפשר לאכול בחינם וגם ללינה.
 
פירוט המסלול ופרטים:
יום ראשון- הליכה מ-Govingath ל-Changria. ההליכה היא 13 ק"מ שבגדול זה עלייה של בערך 1300 מטר, אין מה לפחד, הדרך מאוד נוחה להליכה. ההליכה כולה לוקחת בסביבות ה-6 שעות בקצב נוח, אבל עדיין משתנה יש כאלו שיכול לקחת להם יותר ויש כאלו שיותר מהר הכל תלוי בקצב ומספר העצירות בדרך. בנוסף לאורך כל הדרך יש מקומות שמוכרים אוכל, פירות, שתייה קלה וגם צ'אי.
יום שני - שתי אופציות: למי שלחוץ בזמן ורוצה לעשות את שתי הטיולים שבאיזור אז יכול לעלות ביום השני ל"אם קונד" וביום השלישי לעלות בבוקר ל"עמק הפרחים" ובשעות הצהריים לחזור ל-Changria ומשם להתחיל לרדת חזרה ולישון שוב ב-Govingath. למי שלא לחוץ ורוצה לטייל יותר מכמה שעות ב"עמק הפרחים" יכול או להפוך בין הטיולי יום או לטייל כמו באופציה הראשונה ולטייל יותר שעות מה שאומר לעשות שלוש לילות ב-Changria ולא שתיים! לילה אחד זה יוצא חובה לעשות שמה. ב"צ'נגריה" יש הרבה מאוד מקומות לינה ומקומות לאכול.
 
עלייה ל"אם קונד"- מקום קדוש לדת הסיקית שבגללה עולים כל התיריים הסיקים ההודים, עלייה מאוד יפה של כ-6 ק"מ על דרך נוחה כלומר מרוצפת כמו שמובילה מ"גובינגט". את העלייה הזאת גם כן אפשר לעשות עם פורטרים או פרדות ובסוף העלייה מגיעים למקדש סיקי ששוכן למרגלות אגם של מי הפשרת קרחונים ונוף הררי יפה מאוד מסביב אבל מי שעולה לרוב מתלהב יותר מהחוויה של עלייה לרגל עם מאות סיקים מאמינים, במקום גם מאין חדר אוכל ששייך למקדש שמחלקים בו אוכל וצ'אי חינם לכולם גם לתיירים מערביים ומי שמעניין אותו גם יכול להיכנס למקדש לראות את התפילות של העולים לרגל. כדי ומומלץ לקחת משהו חם כי למעלה יכול להיות קריר ולפעמים גם מעונן אבל יש גם ימי שמש.
 
עלייה ל"עמק הפרחים"- נתחיל מזה שכניסה לפארק עולה לתיירים כלומר מי שאין לו אזרחות הודית 600 רופי לראש, מקומיים משלמים 150 רופי והאישור הוא לשלושה ימים. ההליכה ל"עמק הפרחים" מאוד קלה בערך 4 ק"מ לכיוון אבל את האמת אין מספר מדוייק של ק"מ עד שמגיעים לנקודה מסויימת כל אחד יכול לבחור כמה זמן ללכת בתוך הפארק , אין משהו שמקביל או עוצר אותך פיזית פרט לזה שאסור לישון בפארק.
לגבי הפריחה, כל תקופה , כל חודש הפריחה היא שונה וכל כמה זמן הצבעים משתנים וכמו כן גם כמות הפרחים לכן אין מה כל כך להתייחס לתמונות שתראו כי כל כמה זמן זה משתנה מה שכן אם מזג האוויר טוב אז רואים את האיזור בבירור והפארק עצמו מאוד יפה גם אם הפריחה לא בשיאה.
בפארק עצמו בגדול ישנם יותר מ-300 סוגי פרחים שחלקם גם משמשים לרפואה לפי סיפורים ולכן אונסק"ו דואגים לשימורו או חושבים על כך בעתיד ולכן גם הסכום שמשלמים מאוד גדול כדי לשמר ולדאוג לטיפול השבילים והטבע בפארק.
 
חזרה ל"גובינגט" היא כמו העלייה ל-Changria רק הפעם בירידה.
 
מי שמעוניין יכול להמשיך מ"גובינגט" לכפר שנקרא "בדרינט"-Badrinath שהוא אחד מארבע המקומות הכי קדושים לדת האינדו ושוכן שמה Vishno Temple ויש גם מעיינות חמים אבל מאוד חמים, המעיינות צמודים למקדש. בכפר ממוקם 25  ק"מ מגובינגט ואפשר להגיע לשמה או באוטובוס מקומי או בג'יפ. אוטובוס  חזרה מ"בדרינט" ל"רישיקש" יש מהשעה 05:00 בבוקר  שזה האוטובוס הראשון אבל אין עד שעה מאוחרת כי כמו בעלייה לשמה אז הדרך לא קצרה ולא פשוטה  שתלוייה בעיקר במצב הדרכים וכמות הגשמים בימים לפני כן . גם שמה יש הרבה מקומות לינה ומקומות לאכול. עוד בכפר אפשר לראות מקום קדוש מאין מקדש אדום ששייך לMoni- Baba Place.