בטיחות

בטיחות בהודו

למרות שההודים עדיני נפש ולא נוטים לנקוט באלימות, אסור לשכוח שהודו היא ארץ ענייה, והעוני עלול לגרום לתושביה לקנא בתיירים ואף לדרדר אותם לכדי שוד ואלימות.
תיירים נחשבים פעמים רבות למטרה קלה לגניבות ושוד, על אף שלרוב זה לא נעשה באלימות או באיומים, אלא במקרים של תיירים לא ערניים.
שימרו על ערנות, אל תגידו שלכם זה לא יקרה, כי אם וכאשר זה קורה, זה ממש לא נעים ולא לעניין להתחיל לבטל כרטיסי אשראי ובכדי להנפיק דרכון חדש תאלצו לנסוע לניו-דלהי. לכן, הקפידו תמיד לנעול את החדרים שלכם ואת התיקים. השתדלו שחפצי ערך כמו המחאות נוסעים ומזומנים יהיו תמיד עליכם, לא כדאי לסמוך על כספות במלונות וגאסט האוסים כיוון שלעובדים במקומות אלה יש גישה לדברים.
השתדלו שלא להיקלע לוויכוחים ועימותים שלא לצורך, בעיקר אם אתם נמצאים במקום מבודד כדוגמת שדות הגראס. (קרו בעבר מקרים בהם מטיילים הלכו ל"קטיף גראס", התווכחו על המחיר ומצאו עצמם נשדדים, או במקרה הגרוע אבדו עקבותיהם).
בהודו התנהג כמו הודי - כבדו את התרבות ההודית, בעיקר במקומות קדושים כמו הערים ורנסי (Varanasi), רישיקש (Risikesh), הרידואר (Haridwar), פושקר (Pushkar) ועוד ערים במדינת רג'אסטן (Rajastan). התלבשו בהתאם, לא חשוף, במידה ומבקשים מכם להוריד נעלים בכניסה למקדש, עשו זאת. הימנעו מהתנהגות לא נאותה שעלולה לפגוע, אל תגעו בפסלים קדושים, ונסו להימנע מהתגפפות, לפני כשנתיים זוג נשלח למאסר כיוון שהתנשקו ליד נהר הגאנגס הקדוש בורנסי.
הימנעו מלהגיע למקומות שנחשבים מסוכנים לישראלים, מדובר בערים הקרובות לפקסיטן או שהתושבים בהם הם ברובם מוסלמים, כגון: אמריצר, קשמיר, עמק הפרחים שליד רישיקש. אל תחשפו את היותכם ישראלים בפני זרים באזורים הללו, והמעיטו בדיבור בעברית.
אם בכל זאת בחרתם להגיע למקומות שנחשבים מסוכנים, לכו למקומות שכבר שהו בהם ישראלים – הגיעו דרך המלצות ישראלים שביקרו במקום קודם לכן. ודאו שאין סיבות להתפרעויות, כמו יום עצמאות, חג או מהומות.
הישארו בקבוצות וותרו על יציאות ליליות לבדכם.
לכו וסעו בדרכים מוכרות וראשיות, קיצורי דרך עלולים להיות חשוכים ומסוכנים.
תרמית התכשיטים – בהודו תמצאו אין ספור קריסטלים ואבנים טובות, אבל לא כמו האבנים, לא כל הרוכלים הם אנשים טובים באמצע הדרך. האבנים יקרות ואם אינכם יודעים זהות בוודאות אם האבן אמיתית כדי לוותר או לא לרכוש אבנים בכמויות. לא כדאי לסמוך על ההודים שימכרו לכם את האבנים המיוחדות ולא זיוף.
אותו הדבר לגבי תכשיטי זהב וכסף, עיסקאות גדולות עלולות להתגלות כתרמית. אל תסכימו לתת מספרי כרטיסי אשראי כמובן.
אבל קרו מקרים בהם מטיילים קנו באשראי, כביכול בזול, אך הדבר עלה להם ביוקר - כל הכסף שבחשבון הבנק נמשך מהחשבון, בגלל דקה של חוסר ערנות או נאיביות.

נשים מטיילות
נשים מטיילות הן שונות ומיוחדות בעייני הודים, שלא לדבר על יפות ו"זורמות" יחסית לנשים ההודיות. ההודים למרות עדינות הנפש והשאנטי עלולים להיהפך למטרידים ומציקים.
רוב ההודים לא חונכו על ערכי נימוס, כך שבהייה בנשים מערביות נפוצה מאוד ועלולה להמשיך,להציק ולהעיק כשהיא נמשכת שעות על גבי שעות ברכבת, באוטובוס, בהם אין לאן לברוח מהמבטים הנוקבים.
לעיתים כמעט ובלתי אפשרי להימנע מהמבטים של ההודים. גם כשלא לבושים חשוף, חלקם ממשיכים לבהות.
בעיר הגדולות ובתחנות מרכזיות ועמוסות המבטים לעיתים הופכים לצביטות. וגם אם יש שוטר, לאו דווקא הוא יבוא לעזרתכן, גם אם כן, התחנות עמוסות ויהיה קשה לאתר את "הצובט".
על מנת להימנע ממצבים כאלה מומלץ לנשים מטיילות שלא להסתובב לבד, גם לא ברכבת עצמה.
(- במידה ונקלעתן למצב כזה פנו לשוטר, יש שוטרים בתחנות ובקרונות הרכבת. לעיתים הם מגדילים לעשות ונצמדים לתיירים מראש על מנת למנוע גניבות).

סמים בהודו
לצערנו סמים מהווים מוקד משיכה מרכזי לחלק מהמטיילים בהודו.
שימו לב! התפיסה הרווחת היא שסמים בהודו הם זולים, טובים, וכי הם חוקיים על כל צורותיהם בהודו. תפישה זו היא לא נכונה! האכיפה על שימוש בסמים בהודו הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. חלק מהמקרים מטיילים שנתפסו משתמשים או נושאים סמים, שילמו קנס כספי לא קטן - "בקשיש" (- בהודית, פירוש המילה שוחד), אך ישנם מקרים והם לא מעטים בהם מסיימים תיירים ומטיילים שנשאו סמים את טיולם בכלא ההודי הנוראי.